הליך פירוק חברה הוא תהליך מורכב, שיכול להתבצע במספר דרכים, בהתאם לנסיבות הפירוק, אופי הפירוק, אופי החברה ומגוון פרמטרים מסוימים. כך לדוגמה ישנו הליך מקוצר לפירוק מרצון של חברת יחיד המסוגלת לשלם את חובותיה (בעלת כושר פרעון) שיכול להסתיים תוך מספר חודשים, אך ישנם הליכי פירוק הנמשכים לא מעט שנים. הכוונה היא בעיקר להליכים המתנהלים על ידי בית המשפט, שבהם מפורקת חברה גדלה בעקבות חדלות פרעון. במאמר שלפניכם נדון בשלב הראשוני ביותר של ההליכים השונים, שלב ההגשה של בקשה לפירוק חברה.
מי רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק חברה?
לפי סעיפים 259-262 וסעיף 381 בפקודת החברות, הזכאים להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק חברה הם בראש ובראשונה הנושה, שהינו בעל העילה העיקרי ובנוסף החברה ומשתתף (כל מי שחבר בחברה או שהיה חבר בחברה במשך השנה שלפני תחילת הפירוק).
הגשה של בקשה לפירוק חברה היא למעשה הצעד הראשון שמתחיל את הליך הפירוק. לאחר קבלת הבקשה, בית המשפט יבחן את הנושא לעומק ויצטרך לקבל החלטה האם אכן ישנה עילה מוצדקת לפירוק החברה. עוד לפני קבלת ההחלטה, אין זה מן הנמנע שבית המשפט ימנה (לאחר קבלת הבקשה) מפרק זמני. תפקידו של המפרק הזמני, לשמור על הנכסים של החברה ולמנוע הברחה שלהם.
רבים לא יודעים זאת, אבל גם היועץ המשפטי לממשלה יכול להגיש בקשה לפירוק חברה. זאת במקרים שבהם החברה לא החלה בעיסוקיה תוך שנה מהיום שבו הוקמה או שעסקיה הוקפאו למשך שנה. כמו כן ליועץ המשפטי לממשלה עומדת הזכות להגיש את הבקשה אם היא מוגשת משום שיש לפרק את החברה מן הצדק והיושר (הגדרת מטרייה למספר מקרים המהווים עילה לפירוק חברה).
הגשת בקשה לפירוק חברה על רקע סכסוך בין בעלי המניות
לא אחת נוצרים קונפליקטים מהותיים מאוד בין בעלי המניות, המובילים לפגיעה בתקשורת הבסיסית ולמשבר אמון. כל אלה מונעים מהחברה לתפקד בצורה תקינה ולא אחת העניינים מגיעים עד למצב שבו התקשורת מתנהלת בין בעלי השליטה בסיוע של עורכי דין ומתווכים שונים. בשלב הזה, ייתכן גם שבעלי המניות יתחילו לנהל זה כנגד זה הליכים משפטיים ובסופו של דבר כבר ברור לכל הגורמים המעורבים, שהחברה לא יכולה עוד להמשיך ולהתקיים.
הואיל ואין עוד יכולת להמשיך לנהל את החברה בצורה תקינה וישנן מספר קבוצות הפועלות במקביל (של בעלי מניות) ומקבלות החלטות שלעתים סותרות זו את זו, עולה האפשרות של הגשת בקשה לפירוק. הגשה של בקשה על ידי בעלי המניות במקרה שבו החברה עדיין רווחית, אינה עניין של מה בכך. אמנם ישנה אפשרות לעשות זאת, אך בתי המשפט נוטים שלא לראות בעין יפה בקשות לפירוק חברות ברות כושר פרעון (רווחיות או סולבנטיות) אם הבקשה מוגשת אך ורק על רקע סכסוך חריף בין בעלי המניות.
השורה התחתונה
עד כה נגענו על קצה המזלג במקרים שונים שבהם ישנה עילה לפירוק חברה, המצדיקה הגשת בקשה לבית המשפט. יחד עם זאת, לא נגענו במקרים שבהם הבקשה מוגשת לרשם החברות ולתתי המקרים השונים. הנקודה שחשוב לנו להעביר היא, שמדובר בנושא מורכב ביותר ולפיכך מומלץ שלא להגיש את הבקשה הראשונית, גם אם העניינים בוערים ויש להביא לפתרונם כמה שיותר מהר, מבלי להיוועץ ראשית עם עורך דין, המתמחה בדיני חברות ועוסק בשגרה בהליכי פירוק. כך ורק כל תוכלו להיות בטוחים שהתהליך יתנהל על מי מנוחות ויבוא לסיומו במהירות ועל הצד הטוב ביותר.
למה לבחור במשרד שלנו?
למשרד עורכי הדין דורה כהן ויצמן ניסיון של למעלה מ 17 שנים בדיני חברות וליטיגציה מסחרית מורכבת. למשרד מוניטין וידע רב ולזכותו תקדימים רבים.
משרד עורכי הדין דורה כהן ויצמן אף נבחר בדירוג משרדי עורכי הדין של חברת BDI כאחד ממשרדי עורכי הדין הטובים בתחום חדלות הפירעון ובפרט פירוקים/כינוסים והסדרי חוב.
חייגו עכשיו לטלפון חינם: 03-6093833-או הקליקו כאן להשארת הודעה.
