האם עמותה יכולה להכנס להליך פשיטת רגל?
כאשר אדם פרטי או שותפות (שני אנשים או יותר שלכול אחד מהם חלק, לאו דווקא חלקים שווים, מעסק משותף שאינו חברה בע”מ) מגיעים לחדלות פירעון וברור שלא יוכלו להשיב חובות שצברו יכולים הם עצמם, או מי מנושיהם לפנות ללשכת הוצאה לפועל על מנת להניע הליך “פשיטת רגל” במהלכו יתברר איזה חלק מחובותיהם יוכלו להחזיר, כיצד יחולקו הכספים בין הנושים השונים ובסופו של דבר יקבלו צו “הפטר” הבטל למעשה את יתרת החוב.
כדי להיות זכאים להיקרא פושטי רגל על המבקשים זאת להראות כי צבירת החובות התרחשה בתום לב (לא הייתה ידיעה שלא ניתן יהיה לעמוד בהחזרים) וכן כי ההתנהלות לפני הפניה להליך הייתה תקינה (למשל לא היו ניסיונות להעביר נכסים לצדדים שלישיים כדי “להצילם” מכונס הנכסים וכו’).
בואו לקרוא על: הקמת עמותה על פי חוק
לפנייה מיידית אל עורכי דין בתחום פשיטת רגל, לחץ כאן: יעוץ משפטי
בצורה דומה יכולים גם גופים משפטיים נוספים, כגון חברה בע”מ, איגוד וכן עמותה להגיע לחדלות פירעון. בשפת היום יום מקובל להתייחס גם לגופים כאלה כאל “פושטי רגל” אך המונח המשפטי הנכון במקרים אלה הוא “פירוק חברה”.
כפי שבפשיטת רגל כך גם בפירוק חברה, הבקשה להנעת ההליך יכולה לבוא מצד החייב (“פושט הרגל” הפוטנציאלי) או על ידי אחד, כמה או כל הנושים. גם כאן תצטרך העמותה, באמצעות דוברה, להראות קיומו של אותו “תום לב” הנ”ל.
ההבדל העיקרי בין “פשיטת רגל” ל”פירוק חברה” הוא שבעוד הליך פשיטת רגל מתרחש בלשכת הוצאה לפועל הסמכות לדון בהליך “פירוק חברה” נתונה לבית המשפט המחוזי. לאורך כל ההליכים ייצג את העמותה דובר העמותה (כמובן כמעט תמיד באמצעות עו”ד בא כוחו).
השלב הראשון בהליך פירוק חברה
כאמור הליך “פשיטת רגל” נפתח ומנוהל בלשכת הוצאה לפועל אך הליך פירוק חברה – “פשיטת רגל” של עמותה (במאמר זה נשתמש מעתה במינוח “פשיטת רגל” המקובל בלשון העם גם לגבי עמותה), מונע באמצעות פתיחת תיק אצל כונס הנכסים הרשמי – כנ”ר.
במעמד פתיחת התיק יש לשלם אגרה שגובהה נכון להיום הוא כ2,500 ¤. משרדי כנ”ר קיימים בארץ בירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע.
המלצות כונס הנכסים הרשמי
הליך פשיטת הרגל של העמותה ימשיך רק אם הכנ”ר ימליץ על כך לבית המשפט המחוזי. כדי לקבל החלטה באשר לאיזו המלצה למסור לבית המשפט המחוזי יהיה צורך לשכנע את הכנ”ר כי אין פסול בבקשה, דהיינו שהתנהלות העמותה הייתה בתום לב והחובות נצברו רק כל עוד סברו כי ניתן יהיה לעמוד בתשלומים, שלא נעשו ניסיונות להעביר נכסים לצד שלישי והבהרות לגבי כל נקודה שידרוש הכנ”ר מידע נוסף לגביה.
למטרה זו ימסרו לכנ”ר דו”ח חובות, מסמכים המראים את מצבה הכלכלי הנוכחי של העמותה, ויתור על סודיות, ותצהיר המסביר אייך ומדוע התדרדר מצבה של העמותה והגיע עד הלום.
המשך ההליך בבית המשפט המחוזי
מרגע שהחליט הכנ”ר להמליץ בפני בית המשפט המחוזי להמשיך בהליך פשיטת הרגל של עמותה ניתן לפתוח תיק בעניין זה בבית המשפט המחוזי המתאים (לפי המחוז אליו משתייך הכנ”ר שפעל בנושא).
במעמד פתיחת התיק תגיש העמותה בקשה בפני בית המשפט שיורה על עיכוב ההליכים שנפתחו כנגד העמותה לביצוע תשלומים (הליכי הוצאה לפועל וכו’). בכל מקרה על העמותה להמשיך לעמוד כמיטב יכולתה בתשלומים שכבר נקבעו.
עם העברת המלצת הכנ”ר לבית המשפט המחוזי ימסר גם חלק מן החומר על מנת לאפשר לבית המשפט להתרשם בעצמו ממצבה הכלכלי של העמותה. בית המשפט יורה אז לנציגי הצדדים להיפגש ולהעביר לידיו כל החלטה שתתקבל במפגש זה.
צו הפטר בהליך פשיטת רגל פירוק עמותה
כבכל הליך פשיטת רגל כך גם לגבי עמותה, ההליך יסתיים עם קבלת צו הפטר הפוטר אותה מחובותיה למעט אלה שיקבע שיש בידה לשלם על פי הסדר תשלומים שיקבע.
לא ניתן יהיה לפטור את העמותה מחובות מסוימים הקבועים בחוק כגון קנסות למדינה ואלה יקבלו קדימות בהסדר התשלומים ויופחתו במלואם מן הסכום שיקבע לחלוקה בין שאר הנושים. לנושים תינתן מסגרת זמן של שישה חודשים להגיש תביעות חוב ואז יזומנו הצדדים לדיון אחרון בפני הכנ”ר.
מרגע שניתן צו ההפטר המיוחל תפסיק למעשה העמותה להתקיים וכל פעילותה, למעט ביצוע התשלומים שנקבעו, תיפסק.
לפנייה מיידית אל עורכי דין בתחום פשיטת רגל, לחץ כאן: יעוץ משפטי
