תביעות בנקים כנגד לקוחותיהם, משמשות כאמצעי קיצון במקום בו אפסו הסיכויים לפרוע את החוב מאת החייב. עוד בטרם תכריע המחלקה המשפטית בדבר הגשת התביעה כאמור, ינקוט הבנק שורה של צעדים, לרבות הגבלת מסגרת אשראי, וזאת על מנת לסייע לחייב לצמצם את חובותיו, ולהסיר מעליו את איום התביעה.
בהמשך, לקוח הכושל בפירעון חובותיו עשוי להיתבע בערכאות משפטיות על-ידי הבנק. בהקשר זה עולה השאלה – כיצד ניתן להתמודד עם תביעה מסוג זה ומהן ההגנות המסורות ללקוח על פי חוק?
לקבלת סיוע משפטי מיידי, ללא התחייבות, התקשרו: 03-6093833 או השאירו הודעה : יעוץ משפטי
חוסר איזון ביחסי הכוחות בין הבנק ללקוח
נקודת המוצא בעניין זה היא, כי מדובר ביחסי כוחות שאינם מאוזנים. מחד, נקלע הלקוח למצוקה כספית, אינו מסוגל לפרוע את חובותיו ולנהל את ענייניו הכלכליים. בסיטואציה זו פונה הלקוח לחיפוש מקורות מימון – דוגמת הבנק.
מאידך, מצויד במחלקה משפטית ובסוללת עורכי דין, חוסם הבנק כל אפשרות לסיוע במימון המבוקש ובנוסף פועל כנגד הלקוח בערכאות משפטיות. מצב בעייתי זה יוצר יחסי כוחות בלתי מאוזנים ומציב את הלקוח בעמדת נחיתות עוד בטרם החל ההליך המשפטי.
כיוון שכך, קבע המחוקק שורת הגנות ללקוח הנתבע על מנת לסייע לו בניהול הגנתו. ברי, כי הגנה שכזו מחייבת ייעוץ משפטי הולם וייצוג כיאות על-ידי עורך דיןד הבקיא בתחום דיני בנקאות.
תביעה בסדר דין מקוצר
במרבית המקרים יפנה הבנק להגשת התביעה במסגרת הליך המכונה “סדר דין מקוצר”. הליך זה רלוונטי לתובע האוחז בידיו ראייה לחובו הקצוב של הנתבע. במקרה האמור – מסמכי הבנק בחתימת הלקוח, המעידים על קיומו של החוב.
בשונה מסדר דין רגיל, הלקוח הנתבע אינו רשאי להגיש כתב הגנה באופן אוטומטי, אלא, עליו להגיש בקשת רשות להתגונן. הבקשה תלווה בתצהיר ובחלק מהמקרים גם בדיון בבית המשפט במהלכו ייחקר המצהיר.
אישור הבקשה על-ידי הערכאה השיפוטית יפתח פתח להתגוננות הנתבע ואילו דחיית בקשת הרשות להתגונן תסיים בדרך כלל את ההליך, כך שינתן פסק דין לטובת הבנק התובע. מכאן חשיבותה הרבה של בקשת הרשות להתגונן ותוכנה. בקשה שלא תיתמך בטענות יציבות ומאומתות, עשויה להוביל לפסק דין נחרץ כנגד הנתבע.
טענות הגנה
כאמור, תנאי ראשוני להעלאת טענות ההגנה, הוא קבלת רשות להתגונן. יש לחזור ולהדגיש, כי נתבע שלא קיבל רשות להתגונן, בין אם זו מותנית במתן ערובה מספקת ובין אם לאו, לא יוכל לשטוח כל טענה בפני בית המשפט. במקרים בהם אושרה הבקשה להתגונן, עומדות לרשות הנתבע טענות הגנה יציר החוק והפסיקה.
כך למשל, עשוי הנתבע לטעון, כי היקף מסגרת האשראי שאושרה לו על-ידי הבנק, היה בניגוד למצבו הכספי ויכולת הפירעון ועל כן, בכך פתח הבנק “פתח לצרות” ולהיווצרותם של חובותיו. טענה אחרת, שכיחה יותר ומוכרת על-ידי הפסיקה היא, כי הבנק גבה רבית ועמלות שלא בהתאם להסכם בינו ובין הלקוח.
במקרים אלה של טענה כנגד חיובי יתר, רשאי בית המשפט לחייב את הבנק בבדיקה מחודשת וחישוב בדיעבד של הריבית והעמלות אשר נגבו מן הנתבע. יובהר, כי במספר מקרים שונים הכיר בית המשפט באחריותו ותרומתו של הבנק להיווצרות חובו של הנתבע וזאת בשל גביית יתר.
התניית שרות בשירות, אף היא טענת הגנה נפוצה. בהתאם להוראות בנק ישראל, הבנק אינו רשאי להתנות מתן שרות ללקוח – מתן אשראי – ברכישת שרות אחר על-ידי הלקוח – לדוגמה, תוכנית חיסכון.
הטענה נסמכת על מקרים בהם בגין שרות הניתן ללקוח והמותנה ברכישת שרות אחר, גובה הבנק סכום העולה על המשולם ללקוח. כך למשל, כאשר ריבית החובה המוטלת על מסגרת האשראי החריגה, גבוהה מהריבית המשולמת ללקוח עבור תוכנית חיסכון שנפתחה לשם הבטחת מסגרת האשראי החריגה.
טענות הגנה אלה ונוספות, משמשות בידי הנתבע על-ידי הבנק לשם קביעת ערכו הריאלי של החוב, הסדרת תשלומו או במקרים אחרים סיום ההליך המשפטי על-ידי הסדר ופשרה. בכל שלבי ההליך, החל מבקשת הרשות להתגונן וכלה בהוכחת טענות ההגנה או חתירה להסדר ופשרה, יש להיוועץ בעורך-דין ולהיתמך בייעוץ משפטי לשם הבטחת זכויותיו של הנתבע, כפועל יוצא מיחסי הכוחות הבלתי מאוזנים בסיטואציה זו.
לקבלת סיוע משפטי מיידי, ללא התחייבות, התקשרו : 03-6093833 או השאירו הודעה : יעוץ משפטי
