ערעור על פסק דין של בית משפט
ערעור הוא הליך במשפט בו אחד מן הצדדים (או שני הצדדים) בדיון אינו מסכים עם פסק הדין או עם גזר הדין שניתן. לפיכך הוא פונה לערכאה גבוהה יותר שתדון שנית בנושא וייתכן שתשנה את הפסיקה.
התהליך אינו בא בכדי לפתוח מחדש את כל הדיון בתיק שנעשה בערכאה הראשונה. מטרתו אינה לתת הזדמנות שנייה לצדדים לטעון שוב את טענותיהם.
בתהליך נכון הערעור מבוסס על טענה משפטית ולא על טענה עובדתית – ראייתית. לא ניתן לטעון בערעור טענות עובדתיות ומשפטיות שלא נטענו בערכאה הראשונה, אך ניתן להצביע על טעות משפטית שנעשתה. טעות משפטית יכולה להיות גם התעלמות מראייה עובדתית בערכאה הראשונה.
ערעור אינו מעכב את ביצוע פסק הדין והצד המעוניין לעכב צריך להגיש בקשה מנומקת לעיכוב ביצוע של פסק הדין. במקרים בהם אי עיכוב של ביצוע פסק הדין ירוקן למעשה מתוכן את הערעור סביר להניח שהבקשה תתקבל.
יש להדגיש כי ערעור אינו הליך של מה בכך. דחייתו עלולה לעלות למערער בכסף רב ובית המשפט יכול לפסוק לו תשלום בגין ההוצאות הכרוכות בהליך.
ערעור בזכות וערעור ברשות
ישנם שני סוגים של ערעורים, ערעור בזכות וערעור ברשות. לרוב, בכל דיון בערכאה ראשונה זכאים הצדדים לערער בזכות לערכאה גבוהה יותר. כך צדדים הדנים בבית המשפט השלום כערכאה ראשונה זכאים לערער לבית המשפט המחוזי.
אלו הדנים בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה זכאים לערער לבית המשפט העליון. ערעור בזכות משמעו כי יש לצדדים זכות קנויה לערער.
ערעור ברשות משמעו כי יש לקבל את רשות בית המשפט לערער על ההחלטה. מדובר לרוב במצב שבו אחד הצדדים או שניהם הגיש ערעור במסגרת ערעור בזכות. במצב כזה דנה כבר ערכאה גבוהה יותר בערעור של הערכאה הראשונה. ערעור נוסף יהיה אך ורק ברשות.
לדוגמא: דיון שהחל בבית משפט שלום והגיע לערעור בזכות לבית משפט מחוזי יכול להגיע שוב לערעור בבית המשפט העליון רק לאחר קבלת רשות לערער. פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות למשל ניתן לערעור ברשות בלבד לפני בית משפט מחוזי.
אין ערעור בזכות בבית משפט זה שכן מטרתו היא לקצר הליכים ולסיים עם המחלוקת בצורה מהירה ויעילה.
הגשת בקשת רשות ערעור (בר”ע) היא ברוב המקרים דיון נפרד בפני עצמו. הערכאה הדנה בבקשת הערעור היא הערכאה אליה נערער. אם ניתנה הרשות לערער יש למבקש 30 יום להגשת ערעור. נציין לידיעה כי יש הבדל בין ערעור על פסק דין לבין ערעור על החלטה אחרת.
החלטה אחרת היא החלטה אשר אינה מסיימת את הבירור המשפטי בתיק אלא תפלה לנושא הדיון, לגבי הערעור עליה יש לבחון את החוק והפסיקה.
פסק דין אשר חלף המועד לערער עליו או פסק דין שניתן הוא עצמו בערעור ולא ניתנה לגבי רשות ערעור נקרא פסק דין חלוט. פסק דין שניתן על ידי בג”צ אינו ניתן לערעור. במקרים מיוחדים קיימת אפשרות לדיון נוסף אך אין המדובר בערעור.
בקשה לדיון נוסף בבג”צ תתקבל במקרים קיצוניים בהם למשל יראה המבקש כי ההלכה שנפסקה בדיון עומדת בסתירה להלכה קודמת.
מתי תתקבל בקשת רשות ערעור – בר”ע?
קשה לאבחן מראש את המקרים בהם תתקבל בקשת רשות ערעור אבל ניתן לציין מקרים לדוגמא בהם יש סיכוי סביר שתתקבל הבקשה. דוגמא לכך הוא מצב שבו יש החלטות סותרות של ערכאות נמוכות אשר בהם טרם נפסק תקדים מחייב על ידי בית המשפט העליון.
מקרים בהם עלתה בדיון שאלה בעלת חשיבות ציבורית כלומר מקרים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת.
