מהן זכויותיו של עובד שמעסיקו פשט רגל?
עובד עלול למצוא עצמו בסיטואציה בעייתית ומפחידה כאחד, בה מעביד, בשורותיו הועסק זמן רב, ואפילו עשרות שנים, נקלע לקשיים כלכליים חמורים עד לכדי פשיטת רגל, או במקרה של חברה – הליכי פירוק.
במקרה שכזה נשאלת השאלה המטרידה כל עובד, העלול כהרף עין לאבד חלק נכבד מזכויותיו הכספיות, אותן צבר במהלך שנות עבודתו – מה גורל הכספים והזכויות להם הוא זכאי ממעבידו? מה מעמדו מול נושים אחרים של המעביד?
במקרה בו המעביד הינו חברה, אנו עוסקים בהליכים של פירוק (להבדיל ממקרה בו המעביד אינו תאגיד ואז מדובר בהליכי פשיטת רגל) – במקרה זה ניצן צו פירוק לחברה, מתמנה לחברה מפרק ואז מופקעים חוזי העבודה בין התאגיד לבין עובדיו.
המפרק נכנס בנעלי התאגיד והוא ינסה להפעיל את החברה תקופת זמן מסוימת (במידת האפשר). בדרך כלל המפרק יוציא הודעות פיטורין. לחובה של החברה כלפי העובדים (שכר עבודה, פיצויי פיטורים, זכויות כספיות אחרות) ישנו דין קדימה על פני נושים רגילים אחרים.
סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים קובע במפורש כי עובד שעבודתו הופסקה בשל פשיטת רגל (כאשר המעביד אינו תאגיד) או פירוק או מחיקה של תאגיד, זכאי לקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטר.
עובדים רבים אינם מודעים לזכות זו וממהרים להתפטר ברגע שמזהים כי מעסיקם נקלע לקשיים כלכליים ועלול לפשוט רגל. יצוין כי, אם העובד הפסיק בעצמו את עבודתו, אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים והתנאי הינו שעבודת העובד אכן נפסקה עקב פשיטת רגל או פירוק.
הליכי פירוק בגופים המעניקים פנסיה תקציבית לעובדיהם
במקרה שכזה נקבע על ידי בית המשפט, כי עובדים אלו, אשר עבודתם הופסקה עקב הליכי הפירוק, זכאים לפיצויי פיטורין בלבד ולא לפנסיה תקציבית או לגמלת פרישה. אלו הזכאים לפנסיה צוברת – זכותם לא תגרע לקבל את כספי הפנסיה המגיעה להם עם הגיעם לגיל פרישה.
ככלל, מעמדם של עובדים הזכאים לפנסיה תקציבית, הינו כשל כל עובד אשר פוטר ממקום עבודתו, וזאת מכח סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים הנ”ל ומכח הפסיקה, הם יהיו זכאים לפיצויי פיטורים בלבד.
לקבלת סיוע משפטי מיידי לחץ כאן: ייעוץ משפטי
בבסיסם של דברים, עובדיה של חברה חדלת פירעון, אינם אלא סוג ספציפי של נושים. המעביד חב לעובדיו את סכום החיובים פרי דיני העבודה ודיני החוזים המגיעים להם על פי דין, אך לא הגיעו בפועל לכיסם עקב התמוטטות המעביד.
הכלל הבסיסי לו כפופים העובדים ככל נושה, הוא כלל הקולקטיביות של דיני הפירוק או פשיטת רגל. היינו, לעובד אסור לבצע גבייה פרטית, העוקפת את דיני הקדימות.
מגבלות דין קדימות לעובדים
אמנם לעובדים קיים דין קדימה על פני נושים אחרים, אבל קדימות זו מוגבלת – ישנה תקרה קשיחה לסכום אשר העובד רשאי לתבוע בדין קדימה, ישנו נוהל ספציפי של הגשת תביעת חוב לנאמן, או למפרק.
על העובד להגיש תביעת חוב לנאמן או למפרק ורק לאחר אישור תביעתו הוא רשאי לקבל כספים מקופת הפירוק / פשיטת הרגל, וזאת אם ישנם כספים בנמצא.
עם זאת, ישנם סכומי כסף המשוריינים אך ורק לטובת העובדים, וזאת על פי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים.
כותרתו של סעיף זה הנה: “סכומים משוריינים”. מדובר בכספים שהחברה העבירה לקופות גמל וקופות פיצויים על שם עובדיה. סכומי כסף אלה אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד, או לעיקול.
כספים אלה משוריינים אך ורק לטובת העובדים ולא לטובת נושה אחר כלשהוא.
יודגש כי לא כל מעביד מפריש כספים לטובת קופות גמל וקופות פיצויים. עובד אשר מעבידו לא הפריש כספים לטובת קופות אלה, הינו נושה בעל דין קדימה, אולם אין לטובתו סכומים משוריינים כאמור לעיל.
הלנת שכר במקרה של פשיטת רגל או פירוק
למרות הקדימות שניתנת לעובדים, כאשר עסק מגיע לכדי פשיטת רגל, או הליכי פירוק, לרוב הוא נקלע אל חובות רבים ולא אחת מצבו הכלכלי גורם לעיכובים בתשלום שכרת של העובדים. במקרים אלו, רשאי המפרק, לפטור את המעביד מתשלום פיצוי הלנת שכר.
אולם, בהחלטתו בדבר אישור החוב לעובד ולמרות שפטר את המעסיק מפיצויי הלנת שכר, רשאי המפרק להחליט כי על השכר שהולן יתווספו הפרשי הצמדה וריבית, מן המועד לתשלום השכר ועד ליום תשלומו.
לקבלת יעוץ משפטי מיידי בנושאלחץ כאן: סיוע משפטי
