פשיטת רגל וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש שנכנס לתוקפו ביום 15.9.19 - מדריך ועצות איך להתנהל כלכלית נכון לאור משבר הקורונה

לאור המצב הכלכלי השורר במדינה ובעולם, רבים ממשקי הבית וכן העסקים הקטנים מתמודדים עם מציאות לא פשוטה של מחנק תזרימי, וחמור מכך רובנו מצויים בתקופה שבה העתיד הכלכלי לוט בערפל.

לאור המציאות המורכבת, אשר מאתגרת כל אחד ואחת מאיתנו, להלן מדריך שימושי ועצות להתנהלות כלכלית נבונה בתקופה זו, וכן מדריך מקוצר להליך פשיטת רגל לאלו שביננו שיאלצו בסופו של יום לפנות להליך. יש לציין כי ביום 15.9.19 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון שהחליף את פקודת פשיטת הרגל. במסגרת המאמר, יפורטו השינויים בהליך פשיטת רגל, עם כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

משבר הקורונה וההשלכות הכלכליות על משקי הבית והעסקים:

מאז מלחמת העולם השנייה, העולם לא חווה משבר כה חמור, כאשר חלק מהמומחים אף טוענים כי המשבר הכלכלי בעקבות מגפת הקורונה, יהא חמור ויאפיל על המשבר הכלכלי משנת 2008. למעשה, ניתן לומר כי מגפת הקורונה, הביאה לכך כי העולם כולו מצוי באחת משעותיו הקשות ביותר. המפולת בשוקי ההון שאנו עדים לה בתקופה האחרונה, מחזקת את החששות הכבדים של כל אחד ואחת מאיתנו כי אנו לקראת אחת מהתקופות הקשות ביותר שידעה האנושות. בימים האחרונים, אנו עדים לכך כי ממשלות רבות ברחבי העולם, והבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, פותחים את מחסני החירום, מה שמביא לחששות כי העולם כולו, ומדינת ישראל בפרט, לקראת מיתון כלל עולמי אשר ישפיע על כולנו החל ממשקי הבית – עובר דרך בעלי העסקים הקטנים- וכלה בחברות הגדולות. לאור התחזיות הקודרות, בשעה זו יש חשיבות מכרעת להתנהלות כלכלית נבונה, בפרט בכל הנוגע למשקי הבית.

התנהלות כלכלית נבונה ומחושבת לניהול משק בית :

רבים ממשקי הבית בישראל כיום, הינם שכירים אשר מקור פרנסתם בתקופה זו לוט בערפל. ואולם, בעיתים של חוסר וודאות, על משקי הבית ליטול את המושכות, לפחות בכל הקשור להתנהלות כלכלית מושכלת, שהיא צו השעה. מבדיקות שונות וסקרים שנעשו לאורך השנים, רוב משקי הבית אינם מנהלים את כלכלת הבית בצורה מחושבת, כאשר רוב משקי הבית כיום, מתנהלים עפ”י אינטואיציה ולא עפ”י “המספרים”. במילים אחרות: רוב משקי הבית אינם פועלים עפ”י הנוסחה: “הכנסות אל מול הוצאות”, ועל כן לא פלא שרוב משקי הבית כיום “חיים על המינוס”. התנהלות זו יכולה להיות הרת אסון, בפרט במשבר הכלכלי הכלל עולמי, שלצערנו רק הולך להחריף. לאור האמור, חובה על כל משק בית לנהל להתנהל כלכלית בצורה מושכלת, שאם לא כן, משקי בית רבים עלולים למצוא את עצמם במפולת של ממש, והליך פשיטת רגל.

איך עושים את זה? מאוד פשוט. פותחים דוח אקסל, או מנהלים רישום אחר, ומתחילים להזין נתונים של ההכנסות – ההוצאות החודשיות. יש לזכור כי בימים אלו, כל שקל הוא חשוב, ועל כן פירוט של ההוצאות, ולו הקטנות ביותר, וניהול רישום ומעקב על בסיס יומי, יביאו למצב של שליטה, וחשוב מכך, ככל ונצפה קדימה גירעון, נוכל להיערך אליו מבעוד מועד. במסגרת הרישום יש להכניס את סך ההכנסות החודשיות אל מול ההוצאות כגון: שכירות/משכנתא, תשלומי מיסים עירוניים, וועד בית, חשמל, החזרי הלוואות, קופ”ח, אינטרנט/כבלים, ניידים, כלכלה, תרופות, וכיוצ’.

יש לזכור! ההפרש בין ההכנסות להוצאות, הוא זה שקובע! ההפרש הוא הרווח הפנוי שאותו אפשר לנצל.

מה קורה עם התוצאה/ההפרש בין ההכנסות להוצאות מראה שאנחנו בגירעון?

גם אם התוצאה מראה שאנחנו במינוס גדול – עצם הידיעה בדבר מצבנו לאשורו – תוביל אותנו לפעול בהתאם, ותגדיל את הסיכויים להבראה. מאידך, בפועל מה שקורה במרבית משקי הבית הוא שאין כלל ביקורת או ידיעה מה מצבנו בסוף החודש.

במרבית המקרים, רוב האוכלוסייה פועלת על בסיס אינטואיציה רגעית ע”י טיפול בסימפטום (חריגה ממסגרת האשראי), ולא בבעיה (המינוס חודשי שגדל מידי חודש). הטיפול בסימפטום מקבל “טיפול”  ע”י נטילת הלוואה לכיסוי המינוס. ואולם, זמן מה לאחר מכן,  החריגה מהאשראי “מפתיעה” שוב לאחר תקופה מסוימת ואז שוב מעין מעל קסמים, שוב ניטלת הלוואה לכיסוי הגירעון.

ואולם, התנהלות על סמך האינטואיציה, על פני ניהול תזרים מזומנים, כעסק לכל דבר וענין, יכולה להיות הרת אסון ומתכון להתרסקות כלכלית. בפרט למשק בית ששני ההורים שכירים בעלי שכר קבוע. ובמה דברים אמורים?

לשם ההמחשה, להלן דוגמא להתנהלות על סמך האינטואיציה, והשלכותיה :

משפחת ירקוני. ההורים יורם ואילנית. להם 2 ילדים בני שנתיים ושלוש. יורם מרוויח בחודש סך של 10,000 ₪ נטו. אילנית מרוויחה בחודש סך של 8,000 ₪ נטו לחודש. סך ההכנסות החודשיות של משפחת ירקוני מסתכמות בסך של 18,000 ₪.

למשפחת ירקוני ישנן הוצאות חודשיות כדלקמן:

• שכירות סך של 6,000 ₪ בחודש.
• ארנונה סך של 300 ₪ לחודש (600 לחודשיים).
• חשמל 300 ₪ לחודש (600 לחודשיים)
• וועד בית: 200 ₪ לחודש.
• כבלים/אינטרנט/טלפון/ניידים – 400 ₪ לחודש.
• החזרי הלוואות – 4,000 ₪ לחודש.
• פעוטון לילדים – 5,000 ₪ לחודש.
• כלכלה (אוכל, מוצרי ניקיון לבית, הגיינה ועוד) – סך של 4,000 ₪ בחודש.
• קופ”ח – 300 ₪ לחודש.
• שונות – תרבות פנאי (מתנות, מסעדות, בילויים שונים) – 1,500 ₪ לחודש.

סה”כ הוצאות חודשיות : סך של 22,000 ₪ בחודש.

משפחת ירקוני, אשר אינה מנהלת את משק הבית, ככל עסק, על בסיס תזרים מזומנים “הכנסות-הוצאות”, מצויה מידי חודש בגירעון בסך של 4,000 ₪ (הכנסות 18,000 – הוצאות 22,000 ). מכיוון שנתון זה כלל לא ידוע להם, מעת לעת לפתע בני הזוג מגיעים לכדי חריגה ממסגרת האשראי, או אז, מה שקורה הוא שבני הזוג נוטלים הלוואה, נניח של כמה עשרות אלפי ₪, ואז השקט (המדומה) מגיע, ווממשיכים בחיים, עד שמגיעה “השריפה” הבאה. ואז, שוב חוזר חלילה. נטילת הלוואה נוספת, “והשקט חוזר” וממשיכים בחיים.

בסיבוב השני או השלישי, כאשר הבנק שבו מתנהלים החשבון הופך להיות קצר רוח. “כיבוי השריפה” יהא באמצעות בנק אחר, ולאחריו מוסד נוסף, עד שלבסוף מגיע הרגע שבו “הברז נסגר”.

יש לזכור כי ההלוואה הראשונה שניטלת בכדי לסגור את החריגה, היא הסנונית הראשונה. מי שיהיה נבון לעצור ולעשות חושבים, סביר להניח שלא יגיע לתהום. לאלו שרק ימשיכו ליטול הלוואות, ולהחליף את זהות המלווים ללא הרף, צפוי עתיד קודר. יש לזכור כי לאחר נטילת ההלוואה הראשונה, ובהנחה שהבעיה נעוצה בגירעון חודשי, שמידי חודש מצטבר, הגירעון רק ילך ויגדל. בהתאם לדוגמא של משפחת ירקוני, בהנחה שבני הזוג עתה יטלו הלוואה נוספת, ובהנחה שההחזר החודשי בגין הלוואה יהיה בסך של 1,000 ₪ בחודש – יוצא כי עתה הגירעון החודשי של משפחת ירקוני יגדל לסך של 5,000 ₪ בחודש!

מאידך, אם יורם ואילנית יעצרו, יעשו חושבים, ויאתרו את הבעיה – שהיא הגירעון החודשי שמסתכם בסך של 4,000 ₪, הסיכוי להבראת משק הבית שלהם יגדל משמעותית. יש לזכור כי ניטור הבעיה יכול להיות במרבית המקרים ההבדל בין הצלחה לכישלון. כפי שידוע לכולנו מעולם הרפואה, איתור מוקדם מציל חיים! כך גם מהבחינה הכלכלית.

דוגמא ב’  – התנהלות כלכלית נבונה של משפחת ירקוני.

בהתאם לנתוני ההוצאות של משפחת ירקוני. לאחר שבני הזוג עשו חושבים, איתרו את הבעיה – והיא הגירעון החודשי בסך של 4,000 ₪. משפחת ירקוני יכולה לבצע פעולות שיביאו אותה למצב של הבראה.

לדוג: צמצום ההוצאות “תרבות ופנאי” בסך של 1,500 ₪, שתפחית את הגירעון החודשי לסך של 2,500 ₪ בחודש. כמו כן, לעיתים ישנן הלוואות מגופים שונים, הלוואות יחסית קטנות, כאשר ההחזר בגינן הוא יחסית גבוה. בד”כ מדובר בהלוואות, חוץ בנקאיות, ממוסדות פיננסים כגון: חברות ביטוח וחברות אשראי. מה שניתן לעשות במצבים מתאימים הוא ליטול הלוואה כוללת, לכסות את ההלוואות הקטנות, שההחזרים שלהן “נוגס” באופן משמעותי בתזרים החודשי, ואז לאזן את התזרים בדרך להבראה. כמו כן, במקרים המתאימים, ניתן אף לעבוד שעות נוספות, לייצר הכנסה נוספת, להסתייע במקורבים ועוד’. מה שבטוח, הוא כי עצם הידיעה של משפחת ירקוני בדבר הגירעון החודשי, תוביל למסקנות ונקיטת פעולות מתאימות.

לסיכום: מעבר מאינטואיציה לשיטה. הדרך היחידה לניהול משק בית יציב ולאורך שנים, הוא ניהול תזרים המזומנים החודשי (הכנסות – אל מול הוצאות). כמו בעסק. מעבר לכך שהתנהלות זו תביא לוודאות ושליטה, היא אף יכולה להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון כלכלי. בפרט בימים אלו שמשבר כלכלי פוקד את כלל העולם בשל מחלת הקורונה.

פשיטת רגל – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקפו ביום 15.9.19:

בשל המשבר הכלכלי הכלל עולמי, משקי בית רבים ועסקים צפויים להגיע לכדי חדלות פירעון ופשיטת רגל. ככל שמשקי הבית יפנימו את צו השעה, ויחלו להתנהל כלכלית תחת שליטה ובקרת ההוצאות, כך יגדל הסיכוי להגיע לכדי הבראה.

ואולם, ייתכן שעבור רבים, המשבר הכלכלי, יוביל לפנייה להליכי פשיטת רגל, וקבלת הפטר מהחובות. עד ליום 15.9.19, הליך פשיטת רגל עוגן בפקודת פשיטת הרגל. החל מיום 15.9.19, נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. להלן תובא סקירה של הליך פשיטת הרגל החדש:

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי  – פשיטת רגל:

כיום ישנם שני מסלולים להליך פשיטת רגל:

• חובות שמסתכמים בסך של 150,455 ₪ –  פשיטת הרגל ינוהל בלשכת ההוצאה לפועל.
• חובות שמסתכמים מעל לסך של 150,455 ₪ – פשיטת רגל ינוהל בבית משפט השלום (בעבר במחוזי).

• אגרה – בגין הליך פשיטת רגל, יש לשלם אגרה בסך של 1,600 ₪ (*למעט בתיקים שבהם ישנה זכאות לייצוג מטעם לשכת הסיוע המשפטי).
• מונחים חדשים בחוק – בחוק פשיטת רגל החדש, השתנו המונחים. כונס הנכסים הרשמי, מעתה נקרא הממונה על חדלות הפירעון. צו כינוס נכסים– החליף את שמו ומעתה נקרא “צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון”. הכרזה על פשיטת רגל – שונה “צו לשיקום כלכלי”.
• צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון – לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל, ולאחר שהתקבל “צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון” (בעבר נקרא צו כינוס נכסים), במסגרת הצו נקבע לחייב מועד לדיון 12 חודשים ממועד הצו.
• “תקופת הביניים” –הכוונה לתקופה שממועד הצו לפתיחת הליכים – לבין המועד שנקבע לדיון בצו (12 חודשים קדימה). בתקופת הביניים, יחולו על החייב חובות כגון: תשלום הצו שנקבע, הגשת דוחות “דו חודשיים” (פירוט הכנסות והוצאות של התא המשפחתי), וכן התייצבות לישיבת בירור אצל הנאמן (בעבר נקרא חקירה). כמו כן, לנושי החייב יהא 6 חודשים להגיש תביעות חוב.
• נאמן– במסגרת “הצו לפתיחת הליכים” (צו כינוס נכסים), ממונה נאמן (בחוק הישן נקרא “מנהל מיוחד”).
• צו תשלומים – במסגרת הצו לפתיחת הליכים יקבע לחייב צו תשלומים, וזאת בהתאם לנתונים שהוזנו ע”י החייב בבקשה לפשיטת רגל. יש לזכור כי תפקידו של הנאמן בתקופת הביניים לחקור את נסיבות ההסתבכות של החייב, וכן סמוך לדיון ליתן את המלצותיו בדבר התוכנית השיקומית שתקבע לחייב.
• צו לשיקום כלכלי (בחוק הישן “תוכנית פירעון”)-במסגרת הדיון, ככל והחייב פעל בתום לב באופן יצירת החובות, וכן התנהל בתום לב “בתקופת הביניים” בין מתן הצו לפתיחת הליכים – ועד לדיון – תקבע לחייב תוכנית “צו לשיקום כלכלי”. משמע, תוכנית תשלומים במשך כ 3 שנים שבמסגרתה יהא על החייב לשאת בתשלום חודשי עד לסיום התוכנית שנקבעה בצו לשיקום כלכלי. לאחר סיום התשלומים שנקבעה לחייב, החייב יקבל הפטר מהחובות ויצא לדרך חדשה.

חשוב לדעת!

כונס הנכסים הרשמי וכתוארו כיום, “הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי” מפעיל מוקד שירות ותמיכה בטלפון 5067*, בימים א’- ה’ בשעות 16:00-08:00.

רשות האכיפה והגבייה (שאמונה על הליך פשיטת רגל בגין חובות מתחת ל-150,000 ש”ח) מפעילה מרכז מידע טלפוני בטלפון ‎35592*, בימים א’-ה’ בין 8:00 – 18:00 ובערבי חג בין 8:00 – 12:30.

לנוחיותכם, מדריך להגשת בקשה לפשיטת רגל בקישור להלן:

https://www.gov.il/he/departments/guides/insovlency-request-guide

לנוחיותכם סרטון הדרכה בקישור להלן:

https://www.gov.il/he/departments/news/insolvency-video-guide

בשולי הדברים, אולם לאור חשיבותם, יש לחדד את החשיבות בהיוועצות ע”י עורך דין או משרד עורכי אשר מתמחים בהליכי פשיטת רגל.

לצערנו ישנם פרסומים רבים אשר מטעים את הציבור לחשוב כי החוק החדש מקל על חייבים או כי בחוק החדש כעבור שנה החובות נמחקים. לצערנו, נוכחנו עם השנים לטפל במאות רבות של משפחות אשר קיבלו ייעוץ משפטי רשלני, כאשר במקרים מסוימים ניהול חובבני של הליך פשיטת הרגל, הוביל משפחות אל פי התהום.

יש לזכור! פשיטת רגל הוא המוצא האחרון! במקרים רבים, אבחון מקצועי ומעמיק יביא לפתרונות של הסדר חובות, או פתרון אחר, אשר יכול ויהיה “הרע במיעוטו”. יש לזכור כי הליך פשיטת רגל טומן בחובו “כתם” מול המוסדות הפיננסים אשר ילווה את החייב/ת מספר שנים לאחר מכן. לא אחת משרדנו נתקל בחייבים, לעיתים חייבים צעירים עם חובות, שיש ביכולתם לשלם במסגרת הסדר, ואולם לאור המלצות רשלניות שקיבלו “על הדרך” לא השכילו אותם החייבים להבין את ההשלכות לאחר סיום ההליך.

לסיום: נאחל לכל בית ישראל בשורות טובות. שמרו על עצמכם! התנהלו בצורה מושכלת!

משרדינו עומד לשירותכם, וניתן לפנות אלינו בטלפון: 03-6093833 או ניתן ללחוץ כאן ולהשאיר הודעה.

משרדינו בעל וותק וניסיון של 17 שנים בתחומים: פשיטת רגל, הסדרי חובות, ניהול מו”מ מול נושים, פירוק חברות, הבראת חברות, הסדרי חוב, יצוג עובדים מול חברות בפירוק, וליטיגציה אזרחית/ מסחרית. עם השנים, משרדינו צבר ניסיון וידע רב, עם מחוייבות למתן שירות ללקוחותינו ללא פשרות. 

אל תהססו לפנות אלנו בכל שאלה!