
עובדות המקרה
החייב, יליד 72′, הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש”ר) בגין חובות מוצהרים על סך 695,138 ¤ ל- 38 נושים. ביום 4.4.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 450 ¤ בחודש.
לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו נגד החייב 11 תביעות חוב בסך כולל של 416,058 ¤, מתוכם נתבעו 43,295 ¤ בדין קדימה על ידי המל”ל בגין דמי ביטוח מעסיקים.
לדברי החייב נפתחו נגדו 39 תיקי הוצאה לפועל, נערכו חקירות יכולת ונעשה איחוד תיקים בשנת 01′. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.
בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית
- בשנת 00′ הקים החייב עסק בשם “די.די. עבודות גמר” (להלן: העסק), לביצוע עבודות שיפוצים כלליות. החייב רכש טנדר מיצובישי, העסיק 7 עובדים והחל לבצע פרוייקטים, אולם הלקוחות אשר שכרו את שירותיו לא שילמו תמורתם, ולכן התדרדר מצבו הכלכלי של החייב עד אשר חשבונו בבנק לאומי סניף השופטים הוגבל. החייב פיטר את מרבית עובדיו כדי להקטין את הוצאותיו ולהחזיר חובות לספקים.
- החייב החל לנהל את עסקיו מחשבונה של אשתו בבנק לאומי בקרית שמונה, עד אשר הוגבל גם חשבון זה. החייב מסר שני חוזים לביצוע עבודות אל עורך דין כדי לתבוע את לקוחותיו, אולם לא היה לו כסף לשלם אגרה, ולכן לא הוגשה התביעה.
- בעקבות הריונה של אשתו, גדלו הוצאות הבית וגם המשכנתא שרכשו בני הזוג בשנת 99′, הכבידה עליהם. החייב אינו עובד מחודש אוגוסט 05′ ומחפש עבודה.
- בחוות דעת שהגיש הכנ”ר ביום 5.7.07, הביע התנגדות לבקשת החייב להכריזו פוש”ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.
- אשתו של החייב, סיגלית דדון, ואחיו של החייב, שמעון דדון (להלן: שמעון) הגישו אף הם בקשות למתן צו כינוס לנכסיהם, ומסרו כי הסתבכו בחובות בעקבות מעורבותם בעסקיו של החייב. במועד עריכתה של חוות הדעת, טרם ניתן צו לכינוס נכסיהם.
שמעון מסר בתצהיר שצירף לבקשתו למתן צו הכינוס, כי במהלך השנים 95′-97′, היה החייב בעלים של מסעדה בעפולה ביחד עם שותף. מעיון בדוח המל”ל עולה כי החייב נרשם כעצמאי בשנת 97′ למשך שלושה חודשים, אך החייב לא ציין פעילות זו בפני הכנ”ר. מרשימת תיקי הוצאה לפועל של החייב, עולה כי נושיו פתחו נגדו 4 תיקי הוצאה לפועל בשנת 97′, בסך כולל של כ-70,000 ¤ ותיק נוסף בשנת 98′.
- חובות בהם היה החייב מסובך לא הרתיעו אותו מלרכוש דירה למגורים בשנת 99′ בסך של 118,000$, אשר מומנה מהלוואת משכנתא שהחזריה עמדו על סך 3,000 ¤ בחודש.
- בשנים 00′-02′ עבד החייב כעצמאי בתחום השיפוצים ועבודות גבס, ופעל בעיקר עבור המגזר המוסדי בשיפוץ בתי קפה ומסעדות. העסק פעל בחשבונות בבנק לאומי בסניף השופטים ובסניף קרית מוצקין. החייב רכש טנדר מיצובישי מסוג מגנום במחיר 145,000 ¤ במסגרת פעילות העסק, בעלות שאינה תואמת אדם אשר לפתחו רובצים חובות הצוברים ריביות בתיקי הוצאה לפועל, ובעת שכבר נמצא בגין איחוד תיקים. על אף שהחייב טען כי לקוחותיו לא עמדו בהסכם חוזים בהם התקשרו ומסרו לו שיקים שלא כובדו, החייב לא המציא ולו מסמך אחד לתמוך טענותיו.
החייב לא המציא לכנ”ר את כל המסמכים אשר נדרש להציג, כדי להוכיח את נסיבות הסתבכותו, ולא שיתף פעולה באופן מלא עם הכנ”ר.
- החייב מסר כי בשנת 01′ כבר הגיע למצב בו נעשה לו איחוד תיקים בעקבות חוסר יכולתו לשלם חובותיו, אך פעל להקמת חברה בשם “די.די.עבודות גמר בע”מ” (להלן: החברה) בשנת 02′, כאשר אשתו היא בעלת המניות, שתמשיך את פעילות העסק. הדבר נעשה בחוסר תום לב לאור חדלות פירעון של החייב בשנים שקדמו להקמת החברה. פעילות החברה נעשתה בחשבונה של אשת החייב בקרית שמונה, לאחר שהחשבון בסניף השופטים הוגבל והחייב נמצא בתוך איחוד תיקים, והחייב פעל גם בחשבון בבנק הפועלים בסניף ראש פינה.
- נגד החייב הוגשה תביעת חוב על ידי המל”ל – מעסיקים, ככל הנראה בגין אי תשלום משכורות לעובדים במהלך השנים 00′-02′.
- על פי דוח השומה מטעם מס הכנסה לשנת 03′, הרוויח החייב בשנה זו 110,467 ¤ כשכיר בחברה של אשתו. דהיינו, החייב ניצל את האישיות המשפטית המוגבלת על מנת לשלם לעצמו משכורת מכובדת, תוך שהוא מותיר את נושיו מול שוקת שבורה, התנהלות חסרת תום לב בעליל.
- הנושה “ערד סופר חשמל בע”מ” (להלן: הנושה) מסר לכנ”ר כי בשנת 06′ שילם החייב עבור חובות של אשתו בשיק של צד שלישי על סך 3,000 ¤, הנושא תאריך 20.12.06, כאשר החייב חתום כערב לשיק, כל זאת בשעה שהצהיר כי אינו עובד.
- החייב לא המציא את הדוחות הכספיים להם נדרש, וביניהם דוחות עבור עסקיו, דוחות פחת ותקציר שומה של אשתו.
- החייב הצהיר כי הוא מוגבל וגם אשתו מסרה בבקשתה לצו כינוס בחודש יוני 07′ כי אינה עובדת, אך החייב אינו מפגר בתשלומים החודשיים. בנוסף לכך הסתיר החייב את התנהלותו הכלכלית מפני הכנ”ר ולא הגיש אפילו דוח הכנסות והוצאות חודשי אחד.
- הכנ”ר סבר כי די בכל אחת מהסיבות המפורטות לעיל כדי לדחות את בקשת החייב.
- בדיון שהתקיים ביום 5.7.07 הודיע החייב כי אינו מעוניין להגיב בע”פ וכי ימסור תגובה בכתב לחוות דעתו של הכנ”ר.
בתגובתו חלק החייב על רוב מסקנות הכנ”ר מהטעמים דלקמן:
- לטענתו המציא לחוקר הכנ”ר את כל המסמכים שנדרש, והעיכוב בהמצאתם נבע מאי רצונו של רואה החשבון למסור לידיו את החומר, ורק בהתערבות בא כוחו נמסר החומר החשבונאי אל רואה חשבון אחרת, אשר הכינה את הדוחות להגשה, ואלה אף הוגשו לרשויות המס.
- החייב דוחה מכל וכל את הטענות כאילו סיבך מי מבני משפחתו בחובות כלשהם.
- החייב אכן רכש רכב לצורכי עבודה, אך כאשר לא הצליח לעמוד בהחזרי הליסינג, החזיר כעבור שנה, ביום 19.2.04, את הרכב לחברת הליסינג, ויתרת החוב שנוצרה אינה ראלית מאחר שהחברה מכרה אותו שנית.
- החייב מכחיש את הטענה כי רכש את דירתו עת שהיה מוגבל באמצעים או חדל פירעון, בטענו כי רכש את הדירה בשנת 99′, ואילו הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים נעשתה רק ביום 19.6.01. בעת רכישת הדירה הסתכמו חובותיו ב-28,489 ¤, כאשר סך של 24,782 ¤ נובעים משיקים שניתנו בגין חוזה שכירות של מחסן אשר לא בוצע בסוף והזוכה הגיש שיקים אלה אל הוצאה לפועל, כאשר החייב לא התנגד.
- החייב חזר על טענתו כי בשל חסרון כיס בתשלום האגרה ובשכר טירחת עורך דין מנע הגשת תביעות כנגד הלקוחות אשר לא שילמו לו. בנוסף לכך, בחשבון בנק לאומי בקרית שמונה נותרו שיקים רבים של לקוחות אשר הבנק תבע וגבה, אך נמנע מלמסור כל פירוט על כך.
- החייב מסר כי החל מחודש מרץ 07′ מצא עבודה והוא משתכר 4,500 ¤ נטו לחודש.
לטענתו נהג בתום לב בהליכי הפש”ר ושיתף פעולה באופן מלא עם הכנ”ר.הכנ”ר הגיב לחוות דעת החייב וחזר על התנגדותו להכרזתו פוש”ר מהטעמים דלקמן:- החייב לא המציא את דוחות הרווח וההפסד של העסק לשנים 00′-04′, כולל דוחות פחת, לא המציא תקצירי שומה של החברה של אשתו למעט השנים 01′ ו-03′, לא המציא אישורים על שיקים חוזרים, תאריכי הגבלה ורשימה של לקוחות חייבים, וזאת בניגוד לאמור בתגובתו.
- האמור בתגובת החייב לפיה רכש את דירתו בעת שחובותיו היו נמוכים ביותר, אינו מתיישב בקנה אחד עם הנתונים שבפני הכנ”ר. רשימת תיקי הוצאה לפועל מצביעה על כך כי בעת שרכש את דירתו, היו פתוחים נגדו 4 תיקי הוצאה לפועל בגין חובות בסך 28,477 ¤, 25,597 ¤, 1,905 ¤ ו-3,202 ¤ לערך.
- אשת החייב הגישה בקשה לצורך איחוד תיקים עוד בשנת 00′.
- החייב המציא מסמכים בנוגע לרכב מסוג איסוזו בלבד, אך הוא שכר גם רכב מיצובישי, ומסר בחקירה כי היו לו מספר רכבים בליסינג. הסכם השכרת המיצובישי נערך ביום 19.6.00, בעת שהחייב שילם 3,000 ¤ עבור המשכנתא, והתחייב לשלם עבור הרכב 3,000 ¤ בחודש, כל זאת בעת שהחייב ואשתו היו כבר מסובכים בחובות, ונראה כי ניהלו אורח חיים שאינו תואם את מצבם הכלכלי.
- הדוחות הכספיים של החברה מגלים כי בשנים 03′-04′, נוצרו לחברה הפסדים על סך 134,000 ¤, אשר אינם יכולים להחשב כחובות שנוצרו בתום לב משלושה טעמים עיקריים: 1) החברה הוקמה על שם אשת החייב ונוהלה מחשבונה בזמן ששניהם היו מסובכים בחובות. 2) החברה נוהלה בפועל על ידי החייב, כמפורט בתצהיר אשתו. 3) חובות החברה נוצרו בעת שהחייב משך משכורת שנתית גבוהה כשכיר.
- החייב מאשר כי סיבך את אשתו בחובות. שמעון אחיו מסר בתצהיר התומך בבקשתו להכריזו פושט רגל, כי חובותיו נוצרו עקב חתימתו על תעודות משלוח בזמן שעבד אצל החייב בשנים 95′-97′, וחתם כערב לאחיו.
- חובותיו של החייב למל”ל אינם יכולים להחשב כחובות שנוצרו בתום לב.
- החייב לא נתן כל הסבר להקמת עסקים בזה אחר זה תוך נטילת התחייבויות חדשות כאשר החובות הקודמים לא נפרעו, מהם חובות לעובדי העסק, לא נתן הסבר לניהול החברה מחשבון הבנק של אשתו, כדי לעקוף את תוצאות הגבלת חשבונו, והוא מסתיר את התנהלותו הכלכלית.
לקבלת סיוע משפטי בנושא פשיטת רגל וללא התחייבות: יעוץ משפטי
דיון
- סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש”ם – 1980 (להלן: הפקודה) קובע:
“בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
- להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
- לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב,
- במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;…”
להליכי פשיטת רגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע”א 6416/01 בנבנישתי נ’ הכנ”ר, פ”ד נז(4), 197, 205-206; ע”א 92/76 בן ציון נ’ מדינת ישראל, פ”ד לא(1), 164, 166; ע”א 4892/91 אשכנזי נ’ הכנ”ר, פ”ד מח(1), 45, 55; ע”א 501/67 הכנ”ר נ’ ולנסי ואח’, פ”ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א’ פרוקצ’יה, “פשיטת רגל על פי בקשת חייב”, הפרקליט ל’ (תשל”ו) 271, 272).
על רקע התכלית השנייה, שעיקרה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, יש לבחון האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת רגל ובמהלכם מצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל. בהעדר תום לב בהתנהלות החייב בעת יצירת חובותיו ובהליכי פשיטת רגל, אין הוא זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שנייה, בעמ’ 169; כן ראה ע”א 6416/01 הנ”ל, 205-206).
בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת חובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם (ראה ע”א 149/90 קלאר נ’ הכנ”ר, פ”ד מה(3), 61);
האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ראה ע”א 6416/01 בנבנישתי הנ”ל). בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו”ב (ע”א 5178/92 אליהו נ’ הכנ”ר, פ”ד מט(1) 435).
(ראה לעניין זה גם: ע”א 4892/91 הנ”ל, בעמ’ 58; פש”ר (חיפה) 513/03 עמית ואח’ נ’ הכנ”ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש”ר (חיפה) 71/03 דקה נ’ הכנ”ר, דינים- מחוזי לד (1) 281; פש”ר (חיפה) 178/03 זילברמן נ’ הכנ”ר, תק-מח 2005(2), 7839).
מן הכלל אל הפרט
- לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שהוגשו לתיק, שוכנעתי כי החייב לא עמד בנטל הרובץ עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב.
- החייב לא המציא מסמכים שנדרש להמציאם לחוקר הכנ”ר, כמפורט בטענות הכנ”ר דלעיל, על אף שהיה מודע לחשיבותם לאחר המצאת חוות דעתו של הכנ”ר, לא עשה כן עד עצם היום הזה, מבלי ליתן הסבר למחדלו. לכאורה, לא היה כל קושי להמציא מסמכים אלה, והעדרם מותיר סימני שאלה לגבי נסיבות הסתבכותו של החייב. בנסיבות אלה לא נתמכה גרסת החייב לגבי חובות שנוצרו באסמכתאות כנדרש, ונמנעה מהכנ”ר, כמו גם מבית המשפט, האפשרות לקבל תמונה עדכנית מלאה ונכונה באשר לסיבות שהביאו להתדרדרות הכלכלית של החייב (פש”ר (חיפה) 340/04 שמש נ’ הכנ”ר, תק-מח 2006(1), 2841).לא היה כל קושי לחייב להמציא לחוקר הכנ”ר את המסמכים, אשר לטענתו היו מצויים בידו, והצביעו על הפרת הסכמים של לקוחותיו, ועל שיקים שחוללו. משחדל לעשות כן, לא ניתן להמנע מהרושם כי המסמכים הללו לא היו תומכים בגירסתו.החייב לא המציא דוחות כספיים של העסקים אותם ניהל, הן על שמו והן על שם אשתו, ולא אפשר לכנ”ר להתחקות אחר האופן בו נוצרו חובותיו.”החייב לא המציא דוחות כספיים של החברה אותה ניהל, ומטעם זה לא ניתן לבחון את סיבות הסתבכותו הכלכלית. כבר מטעם זה דין הבקשה להידחות. חייב שאינו ממציא מסמכים ודו”חות כספיים של חברה שנוהלה על ידו, אינו יכול להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו נבעה מפעילות כלכלית בתום לב”. (ראה פש”ר 577/01 סבורנו ארמונד נ’ הכנ”ר, (לא פורסם); וכן פש”ר (חיפה) 230/01 אגא עלי נ’ הכנ”ר, תק-מח 2002(1), 419).
לא בכל מקרה בו חייב אשר לא המציא דוחות כספיים עתיקי יומין, ימצא עצמו עומד בפני שוקת שבורה, רק עקב אי המצאת דוחות אלה וכל מקרה יבחן לגופו. (ע”א 2282/03 גרינברג נ’ הכנ”ר, פ”ד נח(2), 810), אולם חייב שאינו מגיש דוחות ואינו מגיש ראיות אחרות להוכחת הנסיבות בהן הסתבך, לא יוכל לשכנע כי נקלע לחובות בתום לב. (פש”ר (חיפה) 192/03 כנפי נ’ הכנ”ר, תק-מח, 2005 (1), 3555, 3557).
“מי שלא ממציא מסמכים שנדרש להמציאם, אינו נושא בנטל שמוטל עליו להוכיח את תום ליבו ביצירת חובותיו”. (פש”ר 344/00 חלבי כרמי נ’ הכנ”ר (לא פורסם)).
- החייב הפסיק פעילותו בעסק שהיה בבעלותו ואשר נקלע לקשיים, והקים בשנת 02′ חברה חדשה בבעלות אשתו, לכאורה על מנת לנצל את האישיות המשפטית הנפרדת של שני העסקים, לקבל אשראי נוסף, וליצור מצג שווא בפני לקוחות ונושים לפיהם מדובר בעסק חדש. לא למותר לציין כי החייב היה נתון באיחוד תיקים בעת שהקים את החברה על שם אשתו, וגם אשתו הגישה בקשה בשנת 00′ לצורך איחוד תיקים.”מי שמקים חברה ומסתבך בחובות כלכליים ולאחר מכן מקים חברה שניה העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך באמצעות החברה החדשה לצבור חובות, מעיד על עצמו כי התנהגותו חסרת תום לב והוא נוטה לסכן את מצבת חובותיו מתוך מודעות וכוונה תחילה, שאם לא כן, היה עליו להסיק את המסקנות המתבקשות מההסתבכות הכלכלית הראשונה ולא להמשיך עוד ולהגדיל את מצבת חובותיו באמצעות חברה חדשה”. (פש”ר (חיפה) 260/00 יעקב אוחנה נ’ הכנ”ר, (לא פורסם).
לקבלת סיוע משפטי בנושא פשיטת רגל וללא התחייבות: יעוץ משפטי מיידי
- התנהלותו של החייב לוקה בחוסר תום לב, החייב, בכך שלאחר הגבלת חשבונו עשה שימוש בחשבונה של אשתו תוך עקיפה של האיסור על ניהול חשבון על ידו. לא בכדי ראה המחוקק להטיל הגבלות על מי שמשך עשרה שיקים אשר חוללו בתוך פרק זמן שנקבע בחוק. אין כל ראייה כי לאשת החייב היתה הכנסה כלשהי אשר אפשרה כיסוי השיקים, והעובדה כי החייב מצא לנכון לפתוח חשבון בנק נוסף שלישי, על שם אשתו, מצביעה על כך כי היה אדיש ליצירת חובותיו.”מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, לבד מהיותו עבירה פלילית, מהווה התנהגות חסרת תום לב שיש בה משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים. זאת, משום שאלה עלולים לסבור כי ניתנת להם התחייבות ברת מימוש, כשאין הדבר כן. מי שכך נוהג – אינו ראוי להגנתו של בית המשפט ואין מקום לכך שבית המשפט יפרוש עליו את מטריית פשיטת רגל, להגן עליו מפני נושיו”. (פש”ר (חיפה) 60/01 עבד אלהאדי רנדה נ’ הכנ”ר, תק-מח 2002(2), 1571, 1577; כן ראה רע”א 9162/04 סורוצקין ואח’ נ’ בל”ל בע”מ ואח’ , תק-על 2004(4), 1886, 1888; (פש”ר (חיפה) 405/00 זאהי נ’ הכנ”ר, תק-מח 2002 (1), 8101). פסיקה מחוזית זו אושרה לאחרונה בע”א 6067/04 בדראן נ’ הכנ”ר, תק-על 2006(4), 3567).
- החייב רכש את ביתו בשנת 99′ בעת שהיו פתוחים נגדו 4 תיקי הוצאה לפועל, בגין חובות אשר לא שילם, בנוטלו משכנתא גבוהה, אשר אינה תואמת את היקף ההכנסה של המשפחה. יצירת חובות חדשים, בעת שאדם חייב כספים לנושיו ואין ידו משגת לשלמם, היא התנהגות המצביעה על אדישות לנושיו ונחשבת לחסרת תום לב.עוד יש לקחת בחשבון כי החייב רכש רכבים יקרים בליסינג, תוך שהוא מתחייב לשלם סכומי כסף נכבדים מדי חודש בחודשו, במקום לרכוש רכבים משומשים לצורך עבודתו.”מי שחייב כספים לנושיו ואין ידו משגת לשלמם, אל יצור לעצמו התחייבויות חדשות… התנהגות אשר כזו, לבדה, יש בה כדי להצדיק את דחיית הבקשה”. (פש”ר (חיפה) 578/00 ביטון נ’ הכנ”ר, תק-מח 2002(4), 3032; וכן ראה פש”ר (חיפה) 470/01 ציפרוט נ’ הכנ”ר (לא פורסם). (דברים אלה מתייחסים לחייבים אשר יצרו חובות כספיים חדשים לאחר שניתן צו לכינוס נכסיהם, אך יפים גם לענייננו, שעה שהחייב יצר חובותיו לאחר שביקש איחוד תיקים).
- החייב “משך” משכורות נכבדות מהחברה, בעת שזו היתה נתונה בהפסדים, וניהל אורח חיים בו עלו הוצאותיו באופן משמעותי על הכנסותיו, מתוך אדישות לחובות שנוצרו עקב התנהלות זו.
- חלק מחובותיו של החייב נוצרו עקב קנסות תעבורה. מבלי להתייחס לסוג העבירות שעבר החייב, אין כל הסבר לכך שהחייב לא שילם את הקנסות שהוטלו עליו, ואשר בגינם לא חל הפטר.”עצם ההרשעה בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכריז על החייב פושט רגל. ואולם חוב שנוצר כתוצאה מביצוע העבירות אינו יכול להיחשב כחוב שנוצר בתום לב”. (פש”ר (חיפה) 376/01 מזרחי נ’ הכנ”ר (לא פורסם)).
- לחייב חובות משמעותיים למל”ל, כנראה בגין אי תשלום משכורות לעובדיו, לרבות חוב בדין קדימה. החייב לא נתן כל הסבר לכך לא שילם שכר לעובדיו.
- לענין המנעות מנקיטת הליכים נגד חייבים של החייב, מדובר במחדל אשר יש בו משום חוסר תום לב, שהרי נושיו של החייב זכאים לכך שאם עומדת לו עילת תביעה נגד אחר, עליו לפעול ולתבוע את המגיע לו, במלואו או חלקית, כדי להגדיל את הכנסותיו. (לענין זה ראה פש”ר (חיפה) 247/02 הרוש נגד הכנ”ר (לא פורסם)). תחילה טען החייב כי לא היה מסוגל לשלם את האגרה בגין תביעות אלה, אך לאחר שהבין כנראה, כי היה רשאי להגיש בקשה לפטור מאגרה, מסר בתגובתו כי לא היה לו די כדי לשלם גם שכר טירחת עורך דין.
- אגרת משפט איננה מהווה מחסום בפניה הגשת תביעה שכן במקרים מתאימים פוטר בית המשפט את התובע מתשלום האגרה. החייב אף לא ניסה לבקש פטור מתשלום אגרה. לעניין שכר טרחה – מן המפורסמות הוא שיש עורכי דין המוכנים ליטול על עצמם טיפול בעניין משפטי כאשר שכרם ישולם מתוך הכספים שיגבו מן הנתבע. החייב לא עשה כל מאמץ למצוא עורך דין שיהיה מוכן לטפל בתביעותיו על פי הסדר שכזה… שבמחדלו האמור מנע החייב מנושיו את האפשרות להנות מהכספים שניתן היה לגבות מן האנשים החבים כספים לחייב”. (פש”ר (חיפה) 71/01 אחמד נ’ הכנ”ר, תק-מח 2003(4), 3003).
- החייב מסר כי אינו עובד משנת 05′, אך מדברי הנושה עולה כי בשנת 06′ שילם עבור חוב של אשתו בשיק של צד שלישי, כשהוא חתום כערב לשיק על סך 3,000 ¤.סבורני כי כאשר אדם חותם על ערבות על סכום כאמור, ביודעו כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמו וכי גם רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב אין בידו, הרי שיש בהתנהגותו זו משום התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום לב”. (פש”ר (חיפה) 409/03 בוגנים נ’ הכנ”ר, תק-מח 2004(2), 1520, 1523; וכן פש”ר 230/01 הנ”ל; פש”ר (חיפה) 497/05 זיקרי נ’ הכנ”ר, תק- מח 2005(3), 11584; ע”א 5165/05 קוניה נ’ הכנ”ר ואח’, תק-על 2005 (2), 4383).
- התנהלותו של החייב במהלך התקופה בה ניתן צו לכינוס נכסיו מלמדת אף היא על חוסר תום לב.הפסיקה קבעה כי חייב אשר לא גילה את כל נכסיו וחובותיו בדו”חות שהגיש לכנ”ר, נמנע מלהתייצב לצורך חקירה, נמנע משיתוף פעולה עם הכנ”ר, נמנע מהצגת מסמכים לרבות דו”חות כספיים, המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת רגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים, נמנע מלשלם את התשלומים העיתיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס, נמנע מלהתפרנס ומלהפעיל את כישוריו ויכולתו להגדיל את הכנסותיו וניצל לרעה את הליך פשיטת רגל- מתנהל בחוסר תום לב בהליכי פשיטת רגל.(ראה לעניין זה: ע”א 6416/01 הנ”ל, עמ’ 205-206; ע”א 149/90 הנ”ל; ע”א 5178/92 הנ”ל; ע”א 4892/91 הנ”ל, בעמ’ 58; פש”ר 513/03 הנ”ל; וכן פש”ר (נצ’) 219/03 דאניאל נ’ הכנ”ר, דינים- מחוזי לד(7), 709; פש”ר (חיפה) 343/00 איגר נ’ הכנ”ר, דינים – מחוזי לג(7), 321).
- החייב לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות בניגוד לאמור בצו הכינוס, ולא שיתף פעולה עם הכנ”ר, כשהוא מונע מהכנ”ר להתחקות אחר רמת החיים האמיתית שהוא מנהל. החייב מסר בחקירתו, אשר נערכה עובר ל-24.6.07 כי אינו עובד ואין לו מקור הכנסה מכל מקום שהוא, אך לא נתן כל הסבר לכך שהוא ואשתו, אשר אינה עובדת אף היא מזה זמן רב, מצליחים לקיים את עצמם.בתגובתו, ציין החייב “במפתיע” כי מצא עבודה החל מחודש מרץ 07′ והוא משתכר 4,500 ¤ בחודש. יש לתמוה מדוע לא מסר החייב דברים אלה בחקירתו. מכל מקום החייב לא מסר היכן הוא עובד, לא צירף תלושי שכר, ולא נתן כל הסבר לכך שהודיע לראשונה כי הוא עובד בתגובתו לחוות הדעת של הכנ”ר מיום 7.10.07, על אף שהיה מודע לכך כי התשלום החודשי נגזר מהכנסת המשפחה, אשר לדבריו היתה חסרת הכנסות כלשהי.”השמטת פרטים מהותיים אשר החייב ידע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי הכנ”ר וביהמ”ש בדונם במתן צו כינוס או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים, תחשב בדרך כלל לחוסר תום לב היורד לשורשו של עניין. חוסר תום לב מסוג זה לא רק שיכול להביא לדחיית בקשתו של חייב למתן צו כינוס, אלא עשויה, במקרים מתאימים, אף להביא לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על סמך אותו מידע חסר שהועלם על ידי החייב “. (פש”ר (ת”א) 1851/00 בנק לאומי לישראל נ’ אבי עייני, תק-מח 2001(3), 65535).החייב היה מודע לחובתו להגיש דוחות הכנסות והוצאות, אך לא עשה כן, גם לאחר שהכנ”ר התריע על כך בחוות דעתו. אין צריך לומר שהתנהגות זו אינה מתיישבת עם דרישת תום הלב.
” בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב”כ הכנ”ר “לרדוף” אחר החייב כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת רגל די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת רגל” (ראה פש”ר 294/01 עומר נ’ הכנ”ר (לא פורסם)).
- החייב לא נתן כל הסבר לכך שלא עבד, לכאורה, משנת 05′, על אף גילו צעיר ולא ניצל את יכולת ההשתכרות שלו לרווחת בני משפחתו ולרווחת הנושים, למרות החובות הכבדים שצבר. “אף אם מתברר כי אין החייב מפעיל את מלוא כישוריו ויכולתו להגדיל הכנסותיו, ייחשב הדבר כהתנהלות שלא בתום לב” (לוין וגרוניס בספרם הנ”ל, עמ’ 109, וכן ראה ע”א 5178/98 הנ”ל).אין זה המקרה בו מדובר בחייב שלומיאל או חסר מזל אשר יצר חובותיו תוך רשלנות אך בתום לב, ואשר יש לאפשר לו לשמוט חובותיו ולפתוח דף חדש. מדובר בהתנהגות שיטתית משך שנים רבות של אדם בגיר אשר יצר חובות, סיבך גם בני משפחה אחרים, והמשיך להתנהל בחוסר תום לב בהליכי פשיטת רגל.
- נוכח על האמור לעיל, אני רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל.